Home> Works > Theater
אבנים |תאטרון אורתו-דה
I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.
אבן שמתעוררת לחיים חווה מההתחלה את מסעם של לוחמי הגטאות.
תפקידי במופע - הצלע הנשית בחבורת הלוחמים המרכיבים פסל, המתעוררת יום אחד מתרדמת האבן של אלפי שנים.
היא מגלה מה היא מהות האנושי,מה זה להרגיש ומה זה לשחק.
זהו מסע של חיים ושל מלחמה, של הישרדות, צחוק ובעיקר אהבה.
במילים אחרות -
ניצחון הרוח על השנאה ועל היאוש.
* הצגה עטורת פרסים בינלאומיים
כאחת מ 10 ההצגות הטובות בעולם!
יצירה ובימוי - ינון צפריר
מקסימום נמות | אפרת שטינלאוף ועומר שמר
מה היית עושה אילו בוקר אחד היית קם וחי כאילו אין לך מה להפסיד?
מרכז הכשרה לאומץ מבקש להפגיש את הקהל עם השאלה :
מה היינו עושים אילו לא היינו מפחדים כל כך.
ובעצם, ממה אנחנו כל-כך פוחדים?
זהו מופע אקספרימנטלי הנע על הציר שבין התיאטרלי לפרפורמרי, בין הצגה לחשיפה, בין תשובה לשאלה.
*מועמדת לאחת ההצגות המחדשות ביותר לשנת 2018.
כל הלולים ריקים| תהל רן
יונה מנצור, אישה תימניה אשר התינוקת שלה נחטפת ממנה בשנת 1959. מנצור מאבדת את התינוקת וכמו כן את החיים שבה. את השפיות שלה.
האובדן הופך למקהלה של רוחות בתוכה.
אני גילמתי את אחת מרוחות הרפאים באובדן והשחור שמילאו את לבה. בשברי זכרונות ובזעקות שבר.
בהצגה ישנו דיאלוג בין יונה, המתעוררת לסיוט כל פעם מחדש, לבין מקהלת הנשים שהיו עדות לכל המתרחש: לגניבת התינוקת ולשבר שבנפשה.
כדור ברזל|תאטרון קרוב
ההצגה עוקבת אחרי פוסט טראומה של פועל במפעל לייצור כדורי ברזל המשמשים למלחמה ולפסיכיאטריה בו זמנית.
הדמות שלי היא ריווי, שפן נסיונות המעבדה של הפסיכיאטר המחוזי.
בין כדור לכדור היא נטרפת בזעם וברצון עז לשבור את הכלים ולחזור הביתה.
עד לתרדמה הבאה.
גיחות, גלים של חיים, בהן צץ ועולה כח התשוקה ומתפוצץ בדקות המעטות שיש לו להתקיים.
ריווי מהווה עבור הפועל תזכורת לחיים וחום במרחב בו נשכחה האנושיות.
בימוי - שי יצהר
מחזה - ישראל כחלון